מבחן העוגילידות הגדול – חלק ד' ואחרון

מבחן העוגיות לא נגמר!

הוא ממשיך לחלק היותר מעניין ומסקרן - עוגיות שאנחנו קוראים להן תעשייתיות. יש כאלה שבטח יתרגזו לשמוע שאנחנו מעליבים אותן כך...

טוב, אז נקרא להן עוגיות קנויות [: אבל של חברות מוכרות וידועות.

זה הולך ככה... ניסינו 3 עוגילידות,

עוגיות בן אנד ג'ריס שלצורך הטעימה נקרא להן וניל ושוקו.

השמות המקוריים הם וויצ' בצק עוגיות עם גלידת וניל ו-וויצ' בראוניז עם גלידה בטעם שוקולד.

והשלישית... מלח הארץ, גאווה ישראלית, היא משלנו, קבלו אותה...

קוקילידה.

אנחנו כבר אומרים, לא היה קל...

המחשבה שעוגייה קנויה יכלה לתת פייט אל מול זו הטרייה, שרק עכשיו יצאה מהתנור,

בכל מיני שילובים וטעמים ועוד בהרכבה עצמית?!

שלא תגידו שיצאנו פרווה [; החלטנו ללכת על כל הקופה!

המחשבה שבן אנד ג'ריס הוציאה עוגילידה שברה אותנו...

לא האמנו שהרגע הזה קרה סוף סוף.

כאילו מישהו שם שמע את זעקתנו הכל כך הלגיטימית, ליצור עוגילידה בין כל הגלידות והטילונים!

ובנוסף, שמו שם דגש על המידתיות והיחסים בין הגלידה לגודל העוגייה שהיה ממש נכון.

אז תודה לכם, מי שלא תהיו אי שם בארה"ב המרוחקת.

אז קדימה לטעימות.

חתכנו את העוגייה לסלייסים קטנים וחמודים.

כל אחד התחיל מהטעם האהוב עליו (אתם כבר יודעים מי התחיל ממה, נכון?).

וויצ' בצק עוגיות עם גלידה בטעם וניל -

טעם הגלידה טוב, עשיר ומפנק עם טוויסט של שברי בצק עוגיות – סבבה, נחמד.

העוגייה - לא... אכזבה, זה פשוט לא זה.

היא הייתה עם טעם ניכר ומודגש של עוגייה בצקית,

לא הכי רכה אבל גם ממש לא הדובדבן שבקצפת.

וזה הדבר שבעיקר הרס לנו את החוויה.

לגבי שוקו, אין מה להגיד, היא לא התחברה כלל וכלל...

חכו שתשמעו מה היא חושבת על אחותה הקטנה מאבא אחר ;]

וויצ' בראוניס עם גלידה בטעם שוקולד -

מקווים שהפעם תהיה חוויה מתקנת, הרי נשארה לה אופציה אחת ואחרונה.

מתח באוויר, חותכים לסלייסים והופה לפה, שקט מוזר שורר את החדר...

וואו! לא, רגע רגע, זה אמיתי?? אתם מרוכזים?? כי אנחנו לא...

העוגייה טובה מאוד, עם טעם מתקתק של שוקולד/קקאו דומיננטי ומודגש אבל טעים.

שברי השוקולד והבראוניז יושבים בול על הביס והטעם משגע.

ראוי לציין שהעוגייה הייתה נימוחה וטובה מאוד!

אז אולי התגובה הזאת די הולמת את שוקו, אבל וניל? וניל לא האמין שזה קורה לו...

קצת אגו וגאוות יחידת הוניל, אבל היושרה חשובה יותר מהכל - זה היה מדהים!

'הצ'קרות' נפתחו לו... זה כאילו הח'ברה שם בבן אנד ג'ריס אמרו
"הגלידה הבאה הוכנה במיוחד עבור המרדן הראשי..."

וניל Speaking - אני אנצל את הבמה בפני כל משפחת הוניל בישראל ובעולם כולו -

מתנצל, היא הייתה פשוט טובה... (אל תדאגו, זו אחת ויחידה, לא יהיו יותר, מבטיח).

הפנים של שוקו, איי איי איי שוקו, איזה אושר...

היא עוד שנייה נמסה לפני הגלידה.

ובכלל, לראות את וניל נהנה מהקונפליקט הכי גדול שלו בחיים, גרם לה להתמוגג.

זה כמו באודישנים, כשמגיע מישהו טוב, קשה למי שיבוא אחריו לעלות עליו

ולדעתנו מהולה בדבר השפעה פסיכולוגית,

אבל אנחנו ננסה להתגבר ולהיות הכי אוביקטיביים שיש.

ה-קוקילידה הישראלית (והשמנמונת)

תראו, לדעתנו חשבו בישראל רבות על החיך הישראלי, גודל העוגייה וכמות הגלידה שתתאים באופן יחסי לחבילה כולה.

העוגייה השזופה והסקסית ניחנת בטעם השוקולדי העדין והמתקתק שבאופן יחסי עולה על רמת המתיקות של המתחרות.

הביס הראשון ממכר... העוגיה נימוחה!

השילוב של העוגייה שבתוכה מתחבאים להם שברי אגוזי לוז, שברי שוקולד וצימוקים ברקע
בשילוב עם גלידת הוניל, מה נגיד ונאמר... חברים, דילמה...
יש לנו כאן שתי פיינליסטיות ראויות.

או איך שאומרים, הן באו להילחם על המקום הראשון ולהראות מה הן שוות [:

מצד אחד אנחנו רוצים מנצחת כחול לבן, אחת משלנו, ציונית!

אבל האמריקאית לא פראיירית בכלל. קטנה קטנה, אבל שובבה...

שוקו אהבה את הקוקילידה, למעט העובדה שמשוטטים להם אי שם צימוקים ברחבי העוגייה.

אבל וויצ' השוקולד לא השאיר מבחינתה ספק וישר הכריזה עליה כמועדפת.

כל מה שנותר לה עכשיו הוא לשכנע את וניל, וכולנו יודעים שזה לא יהיה קל.

אז אתם בטח שואלים את עצמכם מי הזוכה הגדול במבחן (או יותר נכון, מסע) העוגילידות הגדול?

חברים וחברות, גבירותיי ורבותיי, העוגילידות של בן אנד ג'ריס וקוקילידה הן אלו שרומסות! לא פחות ולא יותר, את חברותיהן השיקיות התל אביביות!

הן משאירות להן פירורים מאחור...

הבדל של שמיים וארץ בכל הפרמטרים ובעיקר בגלל הסיבה שבעקבותיה יצאנו לביקורת - ה ע ו ג י י ה!

איך נגיד לכם, זה התחיל במשפטי תענוגות, כל אחד על המועדפת עליו,

המשיך לתהליך משא ומתן מתקדם ומורכב, אבל אין לנו זוכה אחת.

אין התפשרויות וגם לא הסכם שלום - מבוי סתום!

אתם בטח תוכלו להבין אותנו, הרי מדובר בשתי שפות שונות (וניל ושוקו), אין כאן אפור ולא צהוב,

זה או הוניל או השוקו. מה שאומר שיש שתי זוכות במבחן העוגילידות!

אני שוקו, מעריצה מושבעת של שוקולד על כל גווניו, מכתירה את וויצ' שוקולד כזוכה שלי.

אז אם אתם גם בעניין של עוגייה וגלידת שוקולד מפנקת בטירוף,

אל תחשבו פעמיים ותתפנקו לכם על אחת כזו!

אני וניל, מושבע וחסיד אומות הוניל, החלטתי שהקוקילידה היא זו שגרמה לי לחייך, לשמוח, לאהוב, להתרפס ולא להשאיר ביס לאף אחד בחיים! זה שלי ורק שלי! כמה כיף לאכול אותה.

תמיד כשקונים אצלנו בבית ארטיקים ליום שישי, אני מחביא לעצמי את הקוקילידה עמוק בתוך המקפיא,

רחוק מעיני כולם, תלמדו - מי שאוכל לבד אוכל יותר [;

מעניין מה היה לעוגי העוגייה לומר על כל הבלאגן

שוקו וניל.

מבחן העוגילידות הגדול – חלק ג' (אל תתייאשו, עוד חלק אחד וסיימנו)

לפני זמן מה, באחת מחגיגות יום ההולדת שלנו,

נסענו אל עיר שהוקמה כמושבה חקלאית - ראשון לציון!

הידעתם? גם אנחנו לא...

מקום אחד שמשך את תשומת ליבנו היה ביסקוקיט –

עוד עוגילידה? שאלנו את עצמנו.

הרגיש לנו שהן נפתחות כמו פטריות שאחרי הגשם הראשון.

כולם מנסים להעתיק את כולם?

מסתבר שלא.

כמובן שכל הקונספט הזה בא לייצר רעש ואולי ניסיון להמציא את הגלידה מחדש.

הגביע לא יאבד את מקומו לעולם, הוא ראוי לכך אבל מה שכן,

המגמה בשנים האחרונות היא ליצור משהו "מקביל" לגביע

כמו לחם וגלידה? קוראסון וגלידה? כן כן... מכירים?

שמנו פעמנו אל עבר דלת הכניסה, הבטנו לצדדים והבנו שזה מקום קצת שונה.

מה שונה? העוגיות הן מלבניות! ולא עגולות כמו בשאר המקומות.

קצת קשקשת עם המוכר (האדיב) ויאללה, לטעימות!

הדבר הראשון שעלה לנו בראש זה קסטה. כמו של פעם.

אז בחרנו קודם עוגיות.

אגוזי לוז וטופי (קרם טופי בסגנון בראוניז)

לא תבחינו שמדובר בטופי עד שלא תטעמו ותבינו שהיא מתוקה, בעלת מרקם מיוחד
ומן הסתם בטעם עדין של טופי (מומלצת לאוהבי המתוק).

עוגיית אגוזי לוז טובה מאוד והאגוזים מורגשים ומפוזרים בנדיבות.

מקרר הגלידות מושקע ויפה לעין מבחינת תצוגה.

בחרנו 2 טעמי גלידה, לא תאמינו, וניל צרפתי ובראוניז ואתם בטח מנחשים מי בחר מה [:

הוניל הצרפתי - איזו עדינות, איזו מתיקות, זה לא עוד וניל רגיל.

זה וניל עם טוויסט וטעם של עוד. לא היה לנו ספק שהוא של וניל! אין התפשרויות.

הבראוניז מעולה, לא מתוק מידי, משתלב נהדר עם הוניל הצרפתי ועוגיות השוקולד הנבחרות.

טוב לעבודה,

המוכר הוציא תבנית נירוסטה מלבנית בגודל העוגייה ולתוכה הכניס את הגלידות שבחרנו.

זה ישר הזכיר לנו שיפוצים. צורת התבנית עם המריחה של הגלידה לתוכה כאשר הביסקוויט מתחתיו והסגירה...

בהחלט נתן תחושה של גיוון בהרכבת העוגילידה.

משהו שעדיין לא חווינו במסע הזה.

זוכרים שדיברנו איתכם על מידתיות ויחסים? זה בדיוק מה שיש פה.

כמות הגלידה מדודה אל תוך התבנית וכמובן שהביסקוויט נכלל כחלק מהתהליך.

קיבלנו קסטה!

ממש צורה של קסטה כמו שאתם יכולים לדמיין אותה.

הפעם החלטנו להוסיף מעט תוספות כמו זיגוג של רוטב שוקולד ושברי פקאן.

ביס ראשון!

רבותיי, עוגייה וגלידה בפה.

לא עוד עוגייה מרדנית שמסרבת לשתף פעולה ורומסת את הגלידה - מה שמצריך עבודה כפולה של הצלת הגלידה ואכילת העוגייה בנפרד.

הטעמים של הוניל עם הבראוניז והביסקוויטים מסתדר מעולה, איזה כיף!

רוצים לשמוע שוס?

סיימנו את העוגילידה תוך שתי דקות. נהננו. לא התפוצצנו מעודף גלידה או עוגייה שמנמונת.

אבל עדיין, זו חוויה מלכלכת, קחו בחשבון שכנראה תראו כמו ילדים קטנים כשתסיימו לאכול.

אל תתביישו לאכול עם הידיים, להתלכלך ולזלול כאוות נפשכם. 

על טעם וריח אין מה להתווכח - גשו לטעום בעצמכם ותחליטו.

רגע רגע! חשבתם שהמבחן נגמר? ממש לא...

הקיבה שלנו עמלה שעות נוספות, הסוכר עלה ואנחנו המשכנו לבדוק עבורכם.

קדימה לחלק ד' והאחרון, שבסופו תבחר לה ה-עוגילידה המנצחת.

אז תבואו רעבים [:

שוקו וניל.

ביסקוקיט,

רוטשילד 63, ראשון לציון. 

מבחן העוגילידות הגדול – חלק ב'

 קוקיז

על קוקיז שמענו כמו רבים אחרים - טירוף שלא ידעה כמותה תל אביב, לא נגזים.

התורים שהיו משתרכים שם נראו כמו משהו לא אמיתי.

בדיוק כמו התור שאנו רגילים לראות כאשר חברת אפל מכריזה על מכשיר "חדש"

ואנשים תופסים מקום שבועיים מראש. חברים, טירוף!

אז כמו אנשים נחמדים המתנו בתור, מה נגיד לכם... אירופה [: לא בציניות.

כולם יודעים את מקומם וזה עוד בלי לקחת מספר.
מדובר על תקופת הפתיחה של המקום, כן? לא שהיום חסרים אנשים שעומדים בתור... כמונו למשל [:

הריח, אח הריח... זה שבה אותנו.

הגענו לרגע לו חיכינו,

בחירת העוגיה מתוך ההמון המשגע.

כמו ילדים קטנים בחנות ממתקים, "אוראו, לא, לא זה, לא וניל, שוקולד צ'יפס..."

עשן לבן היתמר והחלטה התקבלה [:

טריפל שוקולד ואוראו,

אלו הן העוגיות הנבחרות שאוטוטו יעשו את דרכן אל עבר הלא נודע...

כצפוי – הייתה מחלוקת, גם בעניין העוגיות.

הפייברוטית של וניל הייתה עוגיית הטריפל שוקולד,

ששברי השוקולד שבתוכה נמסו להם בחום הקייצי והשתלבו מעולה עם העוגייה עצמה.

ושוקו – שפחות התחברה לטעם הגלידה (בקרוב תבינו למה)

טיפלה היטב בעוגיית האוראו, שהייתה בהחלט טעימה.

אצל קוקיז חוקי הפורמט מתירים רק כדור אחד לבחירה

וזה ברור לכם שאת עניין ההחלטה בבחירת הגלידה זה לא הופך ליותר פשוט.

כדור אחד? איך נגיע להחלטה?

אחרי טעימות והתלבטויות שנראו כמו נצח,

שוקו שהייתה נעולה על הבאצ'י (טעם מעולה דרך אגב) ויתרה לוניל – קולטים? לא ייאמן.

האמת, וניל היה המום גם על עצמו. ולא בגלל שהיא ויתרה כן? הוא לקח סורבה קוקוס!

הוא לא סובל קוקוס. לא אחד שאוכל את ממתק הקוקוס המוכר הורוד,

לא ארטיק קוקוס ובטח שלא את הפרי.

קרה משהו, קוקיז הצליחו לגרום לו לאכול משהו שלעולם לא היה מתקבל על הדעת – אהבנו.

סביר להניח שאם הייתה ניתנת לנו אפשרות לצוות טעם נוסף,

היינו לוקחים בלי היסוס את הבאצ'י, אז רשמו לעצמכם.

גם כאן, כמו במקום הקודם, העוגיות לא משתלבות בביס עם הגלידה.

חוסר האיזון בין קשיחות העוגייה לגלידה הרכה לא מסתדר,

אבל היי, העוגיות היו מטמטמות!
והתלבטנו אם לקחת לעצמנו כמה עוגיות הביתה (ד"א, זה אפשרי).

לדעתנו קיימת מאחורי אכילת גלידה ועוגייה תורה שלמה.

בדיוק כמו תורת המילקי.

יש כאלו שאוכלים רק את הקצפת.

כאלו שזורקים את הקצפת ואוכלים את השוקולד,

כאלו שמערבבים הכל יחד

והמחמירים שמכניסים קש ישירות לשוקולד, שותים,

ורק בסוף, אוכלים את הקצפת.

אז כמו במילקי, כך זה קורה בגלידה ועוגייה.

תנו לדימיון שלכם לעבוד ותאכלו אותה איך שרק תרצו.

העיקר שתחייכו ותשבעו [:  

קוקיז – אתם מכירים כבר את הנוהל. בקבוק מים ואתם מוכנים לדרך.

חלק ג' כבר פה, מקווים שהשארתם מקום לגלידה הבאה.

קוקיז,

דיזינגוף 116, תל אביב.