רובכם בטח כבר הספקתם לעשות איזו גיחה קטנה לאירופה במהלך הקיץ
ולנשנש
ממטעמי התרבויות השונים - כמו גלידה! למשל...
כן, אנחנו מקנאים בכם [:
אנחנו (עדיין) לא טסנו... אבל באחד מהימים השבוע, הייתה לנו מן תחושה
שכזו, איך נתאר,
שהגענו למקום עתיק ועוד בלב תל אביב הגועשת.
מקום שכבר שנים מנסה להדיר עצמו מכל הקידמה הטכנולוגית והמוחצנות של אחותו הגדולה -
תל אביב.
יפו, אך יפו, כבר כתבו עליך שירים, תמיד היית מרכז עלייה לרגל של
תיירים מכל העולם ומקומיים בפרט,
שעדיין פוקדים אותך יום יום, רבות כתבו עלייך
בספרי ההיסטוריה
ועדיין הצלחת לשמור על עצמך כביום היוולדך.
נכון שאת מבוגרת,
אבל עדיין נשארת יפה ונאמנה לעצמך.
בין אם אתם תל אביבים או כאלו שגרים הרחק מכאן, תקשיבו לדבר הבא.
יפו כבר מזמן לא אותו מקום חשוך ומפחיד, כן כן, גם בלילה...
היא השתנתה
פלאים, התפתחה, הושקעו בה המון משאבים במטרה לשקם,
לשמר ולהפוך אותה למרכז
העניינים.
אנחנו לא מדריכי טיולים, אבל בואו נתמקד לרגע במקום מסוים, שוק הפשפשים!
בימי שישי כשהיינו מגיעים אליו, לא העלנו לרגע על הדעת שיום אחד,
האזור כולו ישתנה כל כך.
יש שם הכל מהכל, בתים מהממים, אווירה משובחת! חנויות
וינטאג' מגניבות ועוד ועוד ועוד.
האמת, גם אנחנו הופתענו לטובה.
שמענו לא מעט על הסצנה שהתפתחה לה שם
בשוק הפשפשים ו'הלכנו לבדוק וגם לטעום' - אם המשפט הזה מצלצל לכם מוכר, לא טעיתם,
הוא של מנחם הורוביץ [;
פשוט אווירה טובה, חופש וקסם שאי אפשר להסביר אותו.
חנויות בגדים, ברים
שתפסו את מקומם של עסקים למיניהם, מסעדות ובתי קפה
שמזכירים איזה כפר קטן באיטליה, עד שאתה שומע "הלו גברת! הופה הופה סחורה מאירופה!"
וגלידריה אחת שתפסה את מבטינו... שלום לך כפיתולינה!
הגענו לשם (הפשפשים) לא מזמן באחד הערבים, רצינו להיכנס לאיזה בר,
אבל
לפני כן אמרנו שנעשה סיבוב באזור ונראה מה השתנה, וככה להנאתנו,
התהלכנו בין אותן
סמטאות עתיקות, מביטים על קירות האבן ומבינים שיש להם סיפור חיים משלהם ואם הם היו
יכולים לפטפט, בוודאי היה להם המון מה לספר לנו.
אז בעודנו עוברים בין הברים
והמסעדות נתקלנו בכפיתולינה.
הסתכלנו אחד על השנייה וכמו שאתם בטח כבר מכירים
אותנו, נכנסנו וגם נשארנו שם,
וויתרנו על הברים לטובת כדור גלידה - לאותו ערב, כן?
אנחנו עוד נחזור ונשתה לחיים.
המקום ממש נחמד, העיצוב מנימליסטי וחמוד,
אבל, מי צריך לדבר על עיצוב
כשמיקום הגלידרייה שוכן באחד מהאתרים היותר מרשימים בתל אביב.
תאווה לעיניים! זה מה שזה!
כמה טעמים, צורת הגשה יוצאת מן הכלל עם כל
התוספות על הגלידה במקרר...
ניסינו לא ללכת לאיבוד והתאפסנו. בחרנו תחילה שני
טעמים.
לממלכת הגלידות הנהדרת הזאת יש טעמים מאוד מעניינים.
אפשר למצוא בין המגוון סורבה אננס והטעם הכי מיוחד שמצאנו-'חלבה ופרג'.
אם תסתכלו היטב, בכל גלידרייה (שמכבדת את עצמה) יש טעם שאין במקום
אחר.
כל אחת מנסה לבדל את עצמה בטעם או שניים מהמתחרות.
הרי סיפרנו לכם שממש מזמן
יוצרה גלידה בטעם חומוס! לא, זה ממש לא הגיע עם פיתה לניגוב [-;
תגידו, אם אנחנו כבר בעניין של טעמים חדשים,
לא שאלתם את עצמכם למה
אין גלידה בטעם ענבים במקררים?
הרי זה מתבקש כל כך. הילדים מאוד אוהבים את המשקה
ולא רק הם,
ענבים הוא אחד הטעמים היותר מועדפים בכל מקום.
אז הסיבה לכך נעוצה במרכיב העיקרי שתופס את רוב האחוזים ממנו מורכב
הענב, נוזלים!
הענבים מורכבים ברובם מנוזלים, מה שמקשה על אופן הייצור וזה אומר
שהגלידה תהיה נוטה להיות "קרחונית" ופחות דומה למצב הצבירה שאנו רגילים
אליו-שזו בעצם גלידה עם אותו המרקם.
תראו, באיטליה, לקפה ולימון יש מקום של כבוד בהקשר של קינוחים,
גם
בתוכנית של אייל שני ורושפלד, כשהם מתחרים האחד בשני ברחבי איטליה
ולראשונה מגיעים
ממקום של מתמודדים,
החליטו באחד הפרקים לבצע קינוחים שמזכירים את הקינוחים של
איטליה.
אז החלטנו לעשות מחווה וללכת על טעם של קפה אספרסו וסורבה לימון.
ועוד טעם
שהעדפנו לאכול בנפרד כדי "לא להרוס" את השילוב הקדוש הזה. לקחנו שוקולד
אגוזים.
שוקולד אגוזים (לוז) - הוא מדהים! השילוב בין שוקולד לאגוזי לוז הוא
שילוב מטמטם,
רובנו אוכלים אותו כל יום בסנדוויץ' (נוטלה), לא אל תטעו, לא רשום על
הגלידה הזו נוטלה והיא גם לא דומה לה בצבע, אבל היא כל כך טעימה.
לדעתנו מישהו
חייב להרים את הכפפה וליצור את אותו הטעם של שוקולד אגוזי לוז מהמקרר של כפיתולינה
ולהפוך אותו לכזה שיהיה ניתן למריחה בפיתה [:
הסורבה לימון - מי שאוהב חמצמצות עדינה וטעם לימון ממש יתחבר לזה.
גם
כאן כמו בשוקו וניל, העולם מתחחלק ברובו לשניים. כאלו שאוהבים טעמים חמוצים, וכאלו
שאוהבים מתוקים. וניל, כאחד שאוהב גם וגם (נוטה יותר למתוק), התחבר. תופתעו לגלות, אבל גם שוקו התחברה.
אספרסו - לאספרסו טעם דומיננטי וארומה משובחת של קפה טוב
שמשתלטת עלייך.
מי שאוהב אייס קפה יתחבר לזה, וניל ממליץ בחום.
ותנחשו מה?
כשהגענו למקום, הופתענו לראות שהאספרסו כמעט ונגמר! זללו אותו ואנחנו זכינו ליהנות מהלק האחרון - אומרים שהוא הכי טעים, לא?
השילוב בין האספרסו ללימון - צריך להדגיש שהוא מושלם, האיטלקים כנראה יודעים מה הם
עושים. המרירות המתוקה עם החמצמצות נותנת לך פרספקטיבה שונה לגמרי על הטעמים וישר
מזיזה אותך מהמקום הנוח שאתה נמצא בו, ואנחנו מתכוונים לזה שצריך להיות פתוחים
לשילובים מעניינים.
קחו לדוגמה את שוקו, שתמיד בוחרת בגלידת תות כנספחת (לטובה) לטעמי השוקולד האהובים עליה,
אבל היום, בהפתעה גדולה, היא בחרה בלימון.
רוצים לשמוע קטע?
נכון שעל רוב הגלידריות רשום "גלידה איטלקית
משובחת",
אז להפתעתנו גילינו שבמעלה המדרגות, ממש בקומה שמעלינו, עומל
שעות רבות בחור בשם רוברטו.
איטלקי לכל דבר ועניין שמכין את הגלידה הסופר טעימה
הזו.
לא הספקנו לדבר איתו אבל אנחנו מבטיחים לכם שנעשה מאמצים כבירים כדי לקשקש
איתו על אופן ההכנה וסיפור חייו שהביא אותו מאיטליה היפיפייה, עד לישראל
הקטנה ולבסוף לפתוח גלידרייה ולנסות להתאים אותה לחיך הישראלי.
אז לפני שהחופש אוטוטו נגמר,
תרשו לעצמכם להגיע לשוק הפשפשים,
ליהנות
מהפסטורליות, האותנטיות, האווירה הקסומה, המסעדות, בתי הקפה
ואיך לא, מהגלידה של
רוברטו-כפיתולינה.
כפיתולינה
עולי ציון 9, יפו.
