The Gelato Factory

את הביקורת הראשונה החלטנו לעשות במקום חדש/ישן,

גלידריה שלפחות אנחנו גילינו לא מזמן ומאז מבקרים בה לעיתים תכופות.

נתחיל ונאמר לכם שהחוויה סביב המקום, השירות ואופן ההגשה בתצוגה

משחקים תפקיד לא פחות חשוב מבחינתנו בכל מה שקשור לחווית הגלידה, שזה בעצם הטעם [;

אז התארגנו ליציאה,

מצלמה יש? יש!

סוללה יש? יש!

בקבוק מים יש? יש! אנחנו נגיע בהמשך לבקבוק המים וחשיבותו מעבר לחום שבחוץ

(תזכרו את הפרט הזה:)

יצאנו לדרך ולאחר חיפוש חנייה בתל אביב בחום הכמעט בלתי נסבל שהמזגן נלחם בו בגבורה יש לציין, התמקמנו ושמנו פעמינו אל עבר שרונה מרקט. 

כמובן שלא הפסקנו לחשוב על הגלידה שאוטוטו תצנן אותנו...

הגענו!

מסביבנו היו המון אנשים שגדשו את החנות, הורים וילדים, סבים וסבתות,
בקיצור, כולם אוהבים גלידות ובכל גיל.

ריחות הגלידה עושים את שלהם והעיניים מתחילות לרוץ בין כל הטעמים והתצוגה שגורמת לנו לרייר.

קצת תמונות בשביל שיהיה לכם מה לראות כי לאחר מכן זה יהיה כמעט בלתי אפשרי,

מפאת ההסתערות על הגביע [: (של וניל כמובן, שוקו הייתה עסוקה בתיעוד החגיגה).

טוב יאללה, בחירת הגביע (הלא שיגרתי בעליל), הקרבת בריאותינו לטובת האנושות [-;

וכמובן, אי אפשר לשכוח את החיוך של המוכר שהיה שמח בדיוק כמונו מהבחירה

ויש לציין שהיה גם שירותי מאוד.

"תבחרו 5 טעמים" – 5 טעמים? אין שום בעיה!

תות (סורבה), שוקולד, טראפלס, מגנום וקוקיז בבקשה!

הגביע הענק הגיע לידינו עם עיטורים חמודים בדמוי גביעים מיניאטורים,

שילדכם ממש לא ישארו אדישים אליהם. 

המבטים הבלתי פוסקים של העוברים ושבים ושל הילדים הקטנטנים, היה שווה את הכל.
זה התחיל ב "ווואוו", עבר ל "שייוואוו, מה זה?! תראי תראי! הם באו רעבים"

והתגובה הפיבוריטית שלנו הייתה של ילד שלא הסיט את מבטו מהגלידה 

ושאל את אמו "אמא זה אמיתי...??" (כל זה בזמן שהוא אוכל גביע קטנטן:)

טוב יאללה, לטעימות!

תות - היה מתוק בסבירות בינונית, עם טעם עדין שמשתלב טוב יש לציין, כמעט עם כל טעם.

שוקולד - לא, לא, לא! אין לי עניין בטעם הזה, הוא באמת כל כך מיותר,

תחלקו עלי, תעשו עלי חרם, אבל אני לא מוצא בו כלום.

שוקולד כשוקולד נטו (קקאו) הוא טעם דומיננטי שמשתלט על הכל!

(ד"א, כותב פסקת השוקולד הוא וניל! שוקו ביקשה לציין כי היא מאוד נהנתה מהטעם הזה, איך לא?

אבל כמו שכבר הספקתם להבין, זה לא נושא שאפשר להגיע בו לעמק השווה – אז נשתדל פעם הבאה לבחור טעמים שוקולדיים עם תוספות בשביל הצד של וניל).

מגנום - בגדול טעים, לא הכי מזכיר את גלידת השמנת המוכרת אבל הוא בחירה שאולי כן היינו לוקחים גם בפעם הבאה שלנו.

בואו נדבר רגע על שני הטעמים הנותרים: טראפלס וקוקיז.

או במילים אחרות, המנצחים של היום!

טראפלס - נתפס בעינינו כמשהו לא שיגרתי, מיוחד, חדש וטעים.

שברי השוקולד והטעם שהרגיש כמו מוקה הביאו איתם משב רוח חדש וטוב.

קוקיז - מתוק. ככה שאלו הנרתעים ממתיקות היזהרו, אבל לטעמנו, אין על שברי העוגיות שמתרסקות בקלות בפה וטעם ייחודי שמזכיר וניל... חברים, אוצו רוצו אל הקוקיז ואל תתביישו לבקש לצידו תות (אפשר גם על בסיס שמנת, לבחירתכם).

אם חשבתם שסיימנו את הגלידה, אז לא ולא – כמות כזאת יכולה להאכיל משפחה ממוצעת וכזו שנחשבת זללנית. אל דאגה, יש מספיק לכולם! (אפשר גם להשתמש בגביעים הקטנטנים בשביל הילדודס).

אין צורך בקניייה של גביע כזה אם אתם זוג. זה מגניב פעם אחת בשביל החוויה, המבטים המופתעים מסביב והשפע שניכר מהגלידה, אבל בהחלט היינו מסתפקים בגביע ממוצע עם 2-3 טעמים. 

זוכרים את בקבוק המים שהזכרנו לכם בתחילת הכתבה?

כאן הוא נכנס לתמונה. אחרי כמות כזו, המילה הראשונה שיצאה לנו מהפה היא "מים!".

אתם חייבים בקבוק מים שירגיע את המתיקות המטורפת הזו ויאזן אתכם (סמכו עלינו).

אז מה היה לנו?

גלידה טובה ומשובחת, מגוון טעמים לבחירה, שירות מצויין, תצוגה מרהיבה, יש גם קרונות שנוסעים על מסילה מעליכם שמעצימה את השהות במקום, גביעים קטנים וחמודים והכי חשוב גלידה אמיתית בלי התחכמויות.  

שוקו וניל (:

The Gelato Factory

שרונה מרקט (אלוף קלמן מגן 3, ת"א)