מבחן העוגילידות הגדול – חלק ב'

 קוקיז

על קוקיז שמענו כמו רבים אחרים - טירוף שלא ידעה כמותה תל אביב, לא נגזים.

התורים שהיו משתרכים שם נראו כמו משהו לא אמיתי.

בדיוק כמו התור שאנו רגילים לראות כאשר חברת אפל מכריזה על מכשיר "חדש"

ואנשים תופסים מקום שבועיים מראש. חברים, טירוף!

אז כמו אנשים נחמדים המתנו בתור, מה נגיד לכם... אירופה [: לא בציניות.

כולם יודעים את מקומם וזה עוד בלי לקחת מספר.
מדובר על תקופת הפתיחה של המקום, כן? לא שהיום חסרים אנשים שעומדים בתור... כמונו למשל [:

הריח, אח הריח... זה שבה אותנו.

הגענו לרגע לו חיכינו,

בחירת העוגיה מתוך ההמון המשגע.

כמו ילדים קטנים בחנות ממתקים, "אוראו, לא, לא זה, לא וניל, שוקולד צ'יפס..."

עשן לבן היתמר והחלטה התקבלה [:

טריפל שוקולד ואוראו,

אלו הן העוגיות הנבחרות שאוטוטו יעשו את דרכן אל עבר הלא נודע...

כצפוי – הייתה מחלוקת, גם בעניין העוגיות.

הפייברוטית של וניל הייתה עוגיית הטריפל שוקולד,

ששברי השוקולד שבתוכה נמסו להם בחום הקייצי והשתלבו מעולה עם העוגייה עצמה.

ושוקו – שפחות התחברה לטעם הגלידה (בקרוב תבינו למה)

טיפלה היטב בעוגיית האוראו, שהייתה בהחלט טעימה.

אצל קוקיז חוקי הפורמט מתירים רק כדור אחד לבחירה

וזה ברור לכם שאת עניין ההחלטה בבחירת הגלידה זה לא הופך ליותר פשוט.

כדור אחד? איך נגיע להחלטה?

אחרי טעימות והתלבטויות שנראו כמו נצח,

שוקו שהייתה נעולה על הבאצ'י (טעם מעולה דרך אגב) ויתרה לוניל – קולטים? לא ייאמן.

האמת, וניל היה המום גם על עצמו. ולא בגלל שהיא ויתרה כן? הוא לקח סורבה קוקוס!

הוא לא סובל קוקוס. לא אחד שאוכל את ממתק הקוקוס המוכר הורוד,

לא ארטיק קוקוס ובטח שלא את הפרי.

קרה משהו, קוקיז הצליחו לגרום לו לאכול משהו שלעולם לא היה מתקבל על הדעת – אהבנו.

סביר להניח שאם הייתה ניתנת לנו אפשרות לצוות טעם נוסף,

היינו לוקחים בלי היסוס את הבאצ'י, אז רשמו לעצמכם.

גם כאן, כמו במקום הקודם, העוגיות לא משתלבות בביס עם הגלידה.

חוסר האיזון בין קשיחות העוגייה לגלידה הרכה לא מסתדר,

אבל היי, העוגיות היו מטמטמות!
והתלבטנו אם לקחת לעצמנו כמה עוגיות הביתה (ד"א, זה אפשרי).

לדעתנו קיימת מאחורי אכילת גלידה ועוגייה תורה שלמה.

בדיוק כמו תורת המילקי.

יש כאלו שאוכלים רק את הקצפת.

כאלו שזורקים את הקצפת ואוכלים את השוקולד,

כאלו שמערבבים הכל יחד

והמחמירים שמכניסים קש ישירות לשוקולד, שותים,

ורק בסוף, אוכלים את הקצפת.

אז כמו במילקי, כך זה קורה בגלידה ועוגייה.

תנו לדימיון שלכם לעבוד ותאכלו אותה איך שרק תרצו.

העיקר שתחייכו ותשבעו [:  

קוקיז – אתם מכירים כבר את הנוהל. בקבוק מים ואתם מוכנים לדרך.

חלק ג' כבר פה, מקווים שהשארתם מקום לגלידה הבאה.

קוקיז,

דיזינגוף 116, תל אביב.